סאגת "שר הטבעות", עלילות "ההוביט" ומאורעות "הסילמריליון" ו"סיפורים שלא נשלמו"
את ספרי הפנטזיה של טולקין ניתן לקרוא כילד סקרן, כנער מרדן, כצעיר פעלתן, כמבוגר עסקן וכזקן חכם.
הם כולם דומים האחד לשני בסגנונם ועם זאת שונים במידה שקשה להגדיר. מה שאחיד לגמרי בכולם היא
העובדה שלקורא שמוחו פתוח לז'אנר הפנטסיה – הם מדהימים, מעניינים, מרתקים, סוחפים וכמעט שלא ניתן
לעצור לאחר שמתחילים בקריאתם (אני יודע, אני יודע, מחר יש עבודה/לימודים/בילויים נוווווורע חשובים אבל..)
סדר הקריאה המומלץ בעיני – שלישיית "שר הטבעות", אח"כ "ההוביט", ואח"כ "הסילמריליון" ו"סיפורים שלא נשלמו"
אין זה סדר כרונולוגי, לא של הכתיבה ולא של המאורעות המסופרים בעלילה וניתן להתחיל דווקא ב"ההוביט".
טולקין עצמו היה פרופסור ללשונות אנגליות עתיקות ובעל יכולת ייחודית ליצירת עולם פנטסיה שלם, על עמיו וגזעיו השונים, על לשונם, מנהגיהם, דרך חייהם, ההיסטוריה שלהם, האדריכלות, האומנות שלהם ואופיים המיוחד.
"שר הטבעות" (חבורת הטבעת, שני מגדלים, שובו של המלך) – ג'ון רונלד רעואל טולקין
שלישיית ספרים זו הנה כנראה המוכרת ביותר מכולם עקב סרט הקולנוע.. בשום פנים ואופן לא לוותר על קריאת הטרילוגיה רק מפני ש"ראיתי כבר את הסרט"! הסרט הוא אומנם ההמחזה הטובה ביותר שנעשתה לספרים
(והיו הרבה) אבל יש בו יותר מדי שיקולי חוסר בזמן,
"רצון הקהל הרחב" וסתם אי דיוקים מעצבנים בבעיות שכתובי "אגו-טריפ" של הבמאי פיטר ג'קסון.
שלישיית הספרים מגוללת את קורותיו של "הוביט"
בשם פרודו, חלקו הניכר במאורעות דרמטיים המתרחשים ב"ארץ התיכונה" ושל גיבורי חרב, קוסמים, מנהיגי אדם ו"בני לילית", גמדים, יצורי אופל ועוד רבים אחרים
במאבקם המורכב וההרואי בכוחות האופל של "סאורון"
"ההוביט" - ג'ון רונלד רעואל טולקין
ספר הניתן לקריאה בנפרד מטרילוגיית "שר הטבעות" ועוסק בקורות הוביט בשם "בילבו באגינס" היוצא בניגוד גמור
לאורך חייהם השליו והמשעמם משהו של ההוביטים – למסע הרפתקאות עטור סכנות עם חבורת גמדים קשוחים,
טבעת קסמים אחת (שעוד מיועד לה תפקיד מרכזי בהמשך העלילה הכרונולוגי ב"שר הטבעות")
לעימות מכוון עם דרקון גזלן (איפה שיש תכשיטים וזהב יש תמיד גם גמדים ודרקונים..)
כמו כן ישנו סיפור מעניין לגבי התרגום של הספר מאנגלית
(תורגם על ידי טיסי חיל האוויר שנפלו בשבי המצרי במלחמת יום כיפור, בזמן היותם בשבי)
"הסילמריליון" – ג'ון רונלד רעואל טולקין ספר המתאר את העידנים שקדמו למאורעות "ההוביט" ו"שר הטבעות"
ודרכו מתחוורים רבים מדברי המסתורין המסקרנים המופיעים ב"ההוביט"
ו"שר הטבעות". מסופר על מקור בני הלילית ב"תקופת הזהב" שלהם בהרחבה,
על מקור כוחות האופל, סאורון, הקוסמים, הדרקונים, הגמדים ובני האדם הראשונים. הספר אינו בנוי כעלילה רציפה אלא יותר כקובץ סיפורים שנערכו יחד (ע"י בנו של טולקין) והוא יותר קשה לקריאה והבנה, מה גם שהתרגום
של עמנואל לוטם אינו נוח ומומלץ למי שמסוגל לקרוא באנגלית ברצף, ללא איבוד ההנאה - לקרוא את הספר באנגלית.
"סיפורים שלא נשלמו" – ג'ון רונלד רעואל טולקין
קובץ סיפורים משלימים, פחות כולל ומסביר ומנקודת מבט היסטורית, אך כתוב באופן מעניין יותר, עלילתי יותר וכולל סיפורים מעניינים ודרמטיים שלא ישכחו על נקלה ממחשבתו וליבו של הקורא.
כולל סיפורם הטרגי של הורין וטורין, קורות ממלכת "נומנור"
(אראגורן/אלאסר הנו צאצא שלהם) ורקע משלים למאורעות "שר הטבעות"
כפי שקיבץ וערך בנו של טולקין כריסטופר.
הנאה צרופה ולילות לבנים מובטחים!..
הי בועז
השבמחקאני מתחברת מאד לרשימה זו. טולקין אהובי משכבר. אני מסכימה איתך שסדרת הספרים רלבנטית לכל גיל. בעיני, טולקין השכיל לטפל בדמויות ובקורות אותן מנקודות מבט מגוונות וכאן מצוי היופי והענין. יש למשל נקודות מבט סוציולוגיות שבהן נבחנת תגובתה של קבוצה חברתית לקבוצה חברתית אחרת. יש כמובן היבט פסיכולוגי וכן סוציולוגי בהסתכלות של סובייקט אחד על 'האחר', בין אם הוא בן לילית או אלף או הוביט. וכן הלאה.
כדאי גם לשים לב שכל העלילות הן מסוג ה- quest הקלאסי. במילים אחרות, דמות כלשהי עוברת קשיים בדרכה להשיג את היעד. ניתן להבחין ב- quest אצל דמויות שונות, גם דמויות משנה. הרי גם כשגיבור מגיע להבנה זו 'השגת היעד'. כך טולקין באמת מצליח להשיג מורכבות ומארג צבעוני של חוויות אנושיות שונות. לעיתים, שכבת מסע/quest כזו נקלטת רק בקריאה שניה או שלישית. ולכן מומלץ לחזור לספרים שוב.
אגב, חבר טוב הזמין עבורי את טבעת הזהב חרותה כראוי ('טבעת אחת למשול בם..') והיא מדהימה לחלוטין.
ועוד דבר אחרון. כדאי לשים לב לדמות של 'גולום' שהיא מאד חשובה ולא סתם היא מופיעה בטרילוגיה וגם בהוביט המקורי כמובן. זו הדמות שהכי משתנה ומתפתחת ויש לה צדדים שונים ו'אנושיים'. אם בהתחלה הוא מייצג את השלילי, הרי שבסופו של דבר הקורא לומד את המורכבויות וחוויות העבר שלו ומופיעה אפילו אמפתיה לדמות זו.
בקיצור, טולקין זה טוב לנשמה
בברכת ספרים מעניינים, רונית
הי רונית
השבמחקבהחלט מסכים, טולקין הוא בעצמו סוג של "איסטרי"
והפירוט והמורכבות בהן "בנה" את ה"עולם העתיק"
מדהימים בעיני. העיסוק "מאחורי הקלעים" של ההוביט
ושר הטבעות לדעתי הוא במלחמה והתפתחות אישית פנימית וכן בעקרונות מוסר כגון מהות הטוב והאומץ
האמיתי (בו מבצעים משהו מרתיע ומפחיד במודעות למחיר שעשויים לשלם) גם בהוביטים וגם בגולום (שהוא בעצם במקורו הוביט) מלחמה פנימית זו באה לידי ביטוי קיצוני באמצעות ה"טבעת האחת" שהיא ביטוי לכל הפיתויים בהם צריך לעמוד האדם
קצת בדומה לקרב האחרון של הבודהא לפני ההארה.