"מדריך הטרמפיסט לגלקסיה" – דוגלס אדאמס
הספר המקורי (אנגלית) נכתב כספר בחמישה חלקים והתרגום לעברית נעשה בחמישה ספרונים (100-200בהתאם לפרקים בספר המקורי) שמותיהם:
1. "מדריך הטרמפיסט לגלקסיה"
2. "המסעדה שבסוף היקום"
3. "החיים היקום וכל השאר"
4. "היו שלום ותודה על הדגים"
5. "לא מזיק ברובו"
העלילה ובעיקר הסגנון הוא ייחודי ושמור לסופר המבריק הזה שהצליח לשלב מדע עתידני (כיצד מדענים חושבים שיהיה בעתיד), מדע בדיוני
(השתוללות הדמיון הפורה) והומור בריטי פרוע. העובדה שבסיום הפרק הראשון כבר מושמד כדור הארץ (ע"י עובדי מע"צ חלל כדי לפנות מקום ל"נתיב חללי מהיר") "זורקת" את הקורא מתבניות המציאות המוכרת והברורה לו ובכמה מהלכי עלילה מופרעים לגמרי ובעת ובעונה אחת הגיוניים לגמרי ומכניסה אותו לרכבת שדים מהירה ופראית שהדבר היחיד היכול להפרידו מהספר הוא ההכרח להביא ממחטה לניגוב דמעות צחוקו הבלתי נשלט.. לא כל הספרים באותה הרמה אבל בכולם יש שורות, פסקאות ודמויות בלתי נשכחות שמקומם בפנתיאון הספרות מובטח. מהבנת אופן היווצרות כדור הארץ ומטרת תפקודו
(לא, זה ממש לא מה שאתם חושבים) ועד להנדסת מנוע החללית המהירה ביותר ביקום (זה שמבוסס על חדשות רעות לא הצליח למשל, מכיוון שאע"פ שחדשות רעות תמיד מגיעות הכי מהר, אף אחד בכוכב ביעד לא ממש רצה שהחללית תגיע..) העלילה מקורית, מבריקה, מצחיקה ומעוררת מחשבה נוספת. תמצאו בו למשל את התשובה למהות החיים (42), שימושים יצירתיים במיוחד למשחק הקריקט והנחיות כיצד לעוף באוויר (בתמצית – ליפול על הקרקע ולהחטיא). הסרט האחרון שניסה להתמודד עם היצירה היה מצ'וקמק לדעתי, וערבב חלקי עלילה של החלק הראשון עם ארבעת האחרים והצליח רק בהתאמת קול מתאימה להפליא למרווין, הרובוט הגאון המלנכולי. שוב – באנגלית יותר מוצלח לקרוא, אבל גם התרגום העברי מעביר את המסר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה