יום שבת, 26 בדצמבר 2009

המלצות ספרים - פסיכולוגיה של ההמון ואנליזה של האני


"פסיכולוגיה של ההמון ואנליזה של האני" – זיגמונד פרויד

אחד הכתבים המעניינים ביותר שכתב פרויד ובניגוד לכתביו ותפישתו השנויה במחלוקת לגבי נפש האדם,
נושא הפסיכולוגיה של ההמון רלוונטי גם ואולי אף יותר, כיום. פרויד מרבה לצטט מספרו של לה בון
"הפסיכולוגיה של ההמון" ומנסה לערוך השוואה בין תופעות ומבנה נפש היחיד לתופעות ומבנה "נפש" ההמון.
לא צריך להסכים עם כל ניתוח ומסקנה של פרויד כדי ליהנות ולהתעניין בתמונה הכוללת העולה מהספר.
מה קורה לאופיו ונפשו של אדם (וערכיו) כאשר הוא נהיה חלק מ"המון"? מדוע אנשים נמשכים
להיטמעות רדודה בקולקטיב רעיוני המוחק את הייחודיות והדעה האישית, השוחק ערכים מוסריים
והמכתיב אופן מחשבה ופעולה באופן כזה שהיחיד לא מרגיש/חושב שהם אינם שלו?
כיצד מבצעים אנשים שהם חלק מ"המון" כלשהו דברים ששונים ולעיתים אף מנוגדים לאופיים כפרט?
מרתק ומעניין.

המלצות ספרים - האדם שבקצה האגו


"האדם שבקצה האגו" – מתי ליבליך

ספר העוסק בהתפתחות עצמית והכרת אדם את עצמו. התחום מוגדר כ"פסיכולוגיה טרנספרסונלית"
ולפי הספר הראשון שעסק, או פיתח זרם זה היה קרל יונג. הרעיון החדש בתחום הוא יצירת חיבור בין
תורות הנפש המערביות (או פסיכולוגיה) לבין תורות רוחניות מהמזרח הרחוק.
הספר כל כך עשיר ברעיונות מתקדמים לתפישה הכרתית והתפתחות עצמית שלא הייתי ממליץ אותו
ל"מתחילים" בתחום. למי שכבר קרא ועסק בתחום פיתוח הנפש וההכרה העצמית הספר הוא מקור עשיר
ומעורר השראה, הנותן כיווני מחשבה וכלים מעשיים ל"עבודה". פרק 8 מתאים וחשוב לקריאה לכול סוגי הקוראים
(ללא ניסיון, עם ניסיון, מורים ותלמידים כאחד) הפרק נקרא "צילו של המורה"
ועוסק בבעייתיות הקשה של המורים הרוחניים היוצרים "כתות" של חניכים/תלמידים ולפעמים גורמים
לתלמידיהם ללכת בכיווני הרס עצמי במקרה "הטוב" ונזק נפשי חמור במקרה הגרוע.
ליבליך אינה קובעת באופן חד משמעי "כוונה רעה" להנחיותיהם של מורים אלו (אך גם אינה מבטלת מקרים כאלו)
וטוענת שלפעמים, גם המורה הרוחני נמצא במצב בעייתי וללא ידיעתו גורם את הנזק.
מומלץ.

המלצות ספרים - קפה סוקרטס


"קפה סוקרטס" – כריסטופר פיליפס

ספר המתאר מסע, או "שליחות" אישית של הכותב שמהווה חלק מתנועה ותפישה בינלאומית להחזרת
תחום הפילוסופיה מ"מגדלי השן" באוניברסיטאות ל"כיכר השוק" ולפשוטי העם.
התפישה והיישום של פיליפס הנה כיום מפגשי דיון בבתי קפה, ספריות, או כל מקום אחר, שם דנים
המשתתפים במשמעויות פילוסופיות של החיים. הרכב המשתתפים יכול לנוע בין פרופסורים לפילוסופיה,
עו"ד, פיזיקאים, עובדי הייטק, רוכלי באסטות, פועלים ואף "הומלסים" שהזדמנו למקום.
כל אחד חשוב ולכל אחד יש דעה וזכות להביעה. הכללים היחידים נוגעים לתרבות הדיון, הכבוד ההדדי,
הסובלנות לאחר ופתיחות מחשבה מרבית. ספר ורעיון "מכונן" מבחינתי וכבר שמעתי על יישומי תפישות דומות גם בישראל (מפגשי דיונים פילוסופיים ברכבת ישראל, חוגי פילוסופיה לילדי בית ספר יסודי ותיכון ועוד)
מאוד מאוד מומלץ.