"פסיכולוגיה של ההמון ואנליזה של האני" – זיגמונד פרויד
אחד הכתבים המעניינים ביותר שכתב פרויד ובניגוד לכתביו ותפישתו השנויה במחלוקת לגבי נפש האדם,
נושא הפסיכולוגיה של ההמון רלוונטי גם ואולי אף יותר, כיום. פרויד מרבה לצטט מספרו של לה בון
"הפסיכולוגיה של ההמון" ומנסה לערוך השוואה בין תופעות ומבנה נפש היחיד לתופעות ומבנה "נפש" ההמון.
לא צריך להסכים עם כל ניתוח ומסקנה של פרויד כדי ליהנות ולהתעניין בתמונה הכוללת העולה מהספר.
מה קורה לאופיו ונפשו של אדם (וערכיו) כאשר הוא נהיה חלק מ"המון"? מדוע אנשים נמשכים
להיטמעות רדודה בקולקטיב רעיוני המוחק את הייחודיות והדעה האישית, השוחק ערכים מוסריים
והמכתיב אופן מחשבה ופעולה באופן כזה שהיחיד לא מרגיש/חושב שהם אינם שלו?
כיצד מבצעים אנשים שהם חלק מ"המון" כלשהו דברים ששונים ולעיתים אף מנוגדים לאופיים כפרט?
מרתק ומעניין.
איזה נושא שנוי במחלוקת. קשה מאוד להבין איך פרויד (כמה גאון שהוא היה) יכול לנתח תופעות של השפעת החברה על האדם, כאשר מדובר על קשר שבעצם מזין אחד את השני, וקשה מאוד לתאר אחד בלי השני...
השבמחקכמי שגדל ב"חינוך המשותף" בקיבוץ של פעם,
השבמחקוראה במו עיניו את השינוי שחל בהתנהגות של האינדבדואל הנכנס לשייכות החמימה (והמטשטשת גבולות) של ה"קבוצה" או ה"המון" אני מאוד מתחבר למסקנות של ד"ר פרויד. יש בהחלט דברים ב"תורתו"
של פרויד שאינני מקבל (כמו למשל התעקשותו לשייך את הכל ליצר המיני), אבל דווקא פה אני מאוד מסכים עימו (ועם סיימון לה בון)
פרויד בהחלט צדק ברבות מהנחותיו, אבל הוא קצת הגזים בפרשנויות האישיות שלו, מצד שני הוא היה חלוץ בתחומו :) אני נהנתי מאוד מהפרשנויות על המסורת התרבותית החברתית שלנו כשהוא פיענח אגדות עממיות לפסיכולוגיה חברתית- לצערי אני לא זוכרת את השם אבל שלושת החזירים דרך עינייו של פרויד... אלה לא אותם החזירונים :)
השבמחקמעניין מה סיימון לה-בון או פרויד היו אומרים על
השבמחקתופעת ה"עדר המשועבד לריאליטי"?
האם כל מעריצי הדמויות רוצים להיות כמותם?
האם כל כך הרבה אנשים חושבים שדמות הריאליטי
מהווה "מודל לחיקוי חיובי" או שהדמות הנערצת עליהם טובה מהם במשהו? או שההערצה נובעת מעצם הפרסום? (תכונה מיוחדת = מפורסם/סלב)
עד כמה מתרחשת תופעה של "הורדת ערך העצמי"
בקרב המעריצים ועד כמה מבוטלים ערכים וקווי אופי שהתנגשו עם הערכים וקווי האופי של הדמות?
מרתק בעיני.