ללמוד זה דבר טוב. ללמוד "בדרך הקשה" זה גם טוב, אבל פחות.
לא מזמן חוויתי זאת בעודי עובר בדרך על אחד העקרונות בהם אני מאמין ומנסה ליישם בחיי.
מדובר במשפט החכם הבא:
"דבר, אותו לא נמצא די זמן לעשותו כהלכה בפעם הראשונה, ימצא די זמן לעשותו כהלכה, בפעם השנייה"
אחד משני מתחומי העיסוק העיקריים שלי הוא ייזום והרצה של פרויקטים בהנדסת מפעל הפלסטיק בקיבוצי (פלסטופיל)
הפרויקט האחרון והגדול ביותר שלי הוא הקמת מערך מחזור לפסולת המאוד בעייתית של המפעל,
פסולת המורכבת מסוגים רבים ושונים של פולימרים המיוצרים בתהליך מורכב וייחודי בארץ.
במסגרת הפרויקט, הגענו ל"צומת" בה מצד אחד, תהליך המחזור, על הטכנולוגיה הקשורה בו,
שיטות העבודה והנהלים (הדרך ליישם את שיטות העבודה) נמצא במצב של "עדיין לא מתנהל חלק בשוטף"
ומוצרי המחזור, ברובם, עדיין בשלבי פיתוח, ומצד שני, על סמך הדוגמאות המוצלחות אותן תכננתי ויצרתי,
הצליח השיווק לפתוח שוק חדש, בעל פוטנציאל אדיר, מבחינת הכמות והרווח הצפוי ממוצרי המחזור.
נוצר מצב, בו מצד אחד קיים לחץ אדיר מהשיווק ומנכ"ל החברה לייצר בפעם הראשונה כמות מסחרית מהמוצר החדש,
כדי "לחדור לשוק" ולקבל על בסיס הזמנה זו, הזמנות גדולות וריווחיות אף יותר.
ומצד שני, התשתיות לייצור ההזמנה, לא ממש היו מוכנות (כולל מלאי פסולת מהסוג המתאים)
עקב לחץ ה"דד ליין" מחזרנו חומר גלם שלא בדיוק התאים להגדרות הטיב (אותן הגדרתי בעצמי) ונכנסנו לייצור
ההזמנה החשובה "בכוח הזרוע"
התוצאה - מוצר שויזואלית לא ניתן לשלוח במשלוח ראשון וחשוב ללקוח.
לאחר מזעור נזקים (עצרתי את הייצור עוד באותו היום) התארגנו מחדש, אספנו לאט לאט את הסוג המתאים להגדרות הטיב,
מחזרנו בהקפדה על השיטה המוגדרת ויצרנו מחדש באופן מוצלח (כשבוע וחצי אחרי ניסיון הייצור הקודם)
האיחור בייצור, בסופו של דבר, לא יגרום לאי עמידה ב"דד ליין" ומה שנשאר לעשות הוא התחביב הישראלי הידוע -
לנתח את המקרה בדיעבד...
כל ההבדל, טמון במשפט חכם אחד, שבמקרה זה "נשאר על הנייר" במקום להיות מיושם בפועל באופן ההתנהלות.
מקרה זה גרם לי לחשוב על מקרים אחרים, בהם הייתה לי הפילוסופיה החכמה והמתאימה, אולם היישום לקה בחסר..
"מחשבה נכונה, מניבה מעשים נכונים" רק כאשר אכן חושבים לפני המעשים,
זוהי אחת הסיבות שבמשפט התמצית הפילוסופית של חיי, קיים החלק האחרון:
"דע עצמך, דע לאן אתה הולך ואז, לך"
לא מזמן חוויתי זאת בעודי עובר בדרך על אחד העקרונות בהם אני מאמין ומנסה ליישם בחיי.
מדובר במשפט החכם הבא:
"דבר, אותו לא נמצא די זמן לעשותו כהלכה בפעם הראשונה, ימצא די זמן לעשותו כהלכה, בפעם השנייה"
אחד משני מתחומי העיסוק העיקריים שלי הוא ייזום והרצה של פרויקטים בהנדסת מפעל הפלסטיק בקיבוצי (פלסטופיל)
הפרויקט האחרון והגדול ביותר שלי הוא הקמת מערך מחזור לפסולת המאוד בעייתית של המפעל,
פסולת המורכבת מסוגים רבים ושונים של פולימרים המיוצרים בתהליך מורכב וייחודי בארץ.
במסגרת הפרויקט, הגענו ל"צומת" בה מצד אחד, תהליך המחזור, על הטכנולוגיה הקשורה בו,
שיטות העבודה והנהלים (הדרך ליישם את שיטות העבודה) נמצא במצב של "עדיין לא מתנהל חלק בשוטף"
ומוצרי המחזור, ברובם, עדיין בשלבי פיתוח, ומצד שני, על סמך הדוגמאות המוצלחות אותן תכננתי ויצרתי,
הצליח השיווק לפתוח שוק חדש, בעל פוטנציאל אדיר, מבחינת הכמות והרווח הצפוי ממוצרי המחזור.
נוצר מצב, בו מצד אחד קיים לחץ אדיר מהשיווק ומנכ"ל החברה לייצר בפעם הראשונה כמות מסחרית מהמוצר החדש,
כדי "לחדור לשוק" ולקבל על בסיס הזמנה זו, הזמנות גדולות וריווחיות אף יותר.
ומצד שני, התשתיות לייצור ההזמנה, לא ממש היו מוכנות (כולל מלאי פסולת מהסוג המתאים)
עקב לחץ ה"דד ליין" מחזרנו חומר גלם שלא בדיוק התאים להגדרות הטיב (אותן הגדרתי בעצמי) ונכנסנו לייצור
ההזמנה החשובה "בכוח הזרוע"
התוצאה - מוצר שויזואלית לא ניתן לשלוח במשלוח ראשון וחשוב ללקוח.
לאחר מזעור נזקים (עצרתי את הייצור עוד באותו היום) התארגנו מחדש, אספנו לאט לאט את הסוג המתאים להגדרות הטיב,
מחזרנו בהקפדה על השיטה המוגדרת ויצרנו מחדש באופן מוצלח (כשבוע וחצי אחרי ניסיון הייצור הקודם)
האיחור בייצור, בסופו של דבר, לא יגרום לאי עמידה ב"דד ליין" ומה שנשאר לעשות הוא התחביב הישראלי הידוע -
לנתח את המקרה בדיעבד...
כל ההבדל, טמון במשפט חכם אחד, שבמקרה זה "נשאר על הנייר" במקום להיות מיושם בפועל באופן ההתנהלות.
מקרה זה גרם לי לחשוב על מקרים אחרים, בהם הייתה לי הפילוסופיה החכמה והמתאימה, אולם היישום לקה בחסר..
"מחשבה נכונה, מניבה מעשים נכונים" רק כאשר אכן חושבים לפני המעשים,
זוהי אחת הסיבות שבמשפט התמצית הפילוסופית של חיי, קיים החלק האחרון:
"דע עצמך, דע לאן אתה הולך ואז, לך"
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה