יום שני, 7 בדצמבר 2009

ביקורת צפייה - בזכות הריאליטי

לא כל תוכנית ריאליטי הנה "זבל תרבותי" כפי שממהרים לפעמים לתייג אותה שוחרי "תרבות גבוהה"
לפעמים הריאליטי הנו מעניין, מלמד ואפילו מסוגל לחנך לערכים מוסריים. צריך לצפות ולהתעמק כדי לשפוט..

דוגמא ראשונה: "הישרדות"
לכאורה התוכנית הישרדות עוסקת בנושא ומסר פשוט ולא ערכי כלל – מי שמציג את היכולות הגבוהות ביותר במניפולציות חברתיות מתוך 20 מתמודדים- יזכה בפרס כספי גבוה. בפועל, כאשר מתעמקים בתוכנית,
מגלים גם דברים מעניינים וחשובים אחרים.

מבחן אופי ראשון – "האם לבחור בקידום האינטרסים האישיים או לעזור לחבר ו/או חלש?"
בעונה הראשונה היה משתתף "חזק" ביכולות פיזיות וחברתיות (מושיקו) שעמד בדילמה זו ובחר במובהק בעזרה לחלש.
כאשר עמד ה"שבט" להדיח את טינה, מכיוון שהיא "זקנה" וחלשה, נתן מושיקו לטינה חסינות נגד הדחה בלקיחת סיכון
שה"שבט" יפנה נגדו וידיח אותו. לאחר בחירה זו ובעקבות הכריזמה של מושיקו, התחיל כל האופי הקבוצתי של השבט להתעצב בצורה ערכית מוסרית. במקום שהמוטו יהיה "ניצחון בכל מחיר" ו"צריך להדיח את החלש" עסק השבט לא מעט
בשאלה "האם אדם זה ואחר הוא ראוי"? ו"האם מעשה זה ואחר הוא ראוי?" היות וחלק מחברי השבט לא הורגלו במחשבה "מתקדמת" שכזו, התעוות המסר הערכי בהמשך (במיוחד לאחר ההדחה של מושיקו)
ל"ראוי = מוצלח ביכולות שרידה" אבל המסר שבינתיים עבר לצופים הרבים (הרייטינג היה גבוה) היה במודע או שלא במודע: לא מספיק להצליח במשימות, תוך הפגנת יכולות גופניות ושכליות, צריך גם לשאול "האם הוא ראוי"
או "באיזה דרך או אמצעים מגיע האדם להצלחה?" בהחלט ייתכן שכמו מפולת סלעים שמתחילה באבן קטנה, בסופו של דבר נפסל "דן תחמן" מהזכייה בתחרות ע"י חברי השבטים עקב ההפגנה המוחצנת שלו של "ניצחון בכל מחיר ואמצעי"
בעונה השנייה, בעת מבחן דומה מאוד ל"חזק" אחר (גיא) – נכשל גיא לחלוטין במבחן ובחר את ההפך. כאשר היה עליו לבחור בין מירית, בחורה טובת אופי, איתה התיידד גיא, לבין אריק, בחור תחמן בעליל, ללא כל אופי מוסרי, בחר גיא באריק, מכיוון שהעריך (בשוגג כנראה) שאריק יעזור לו יותר בהישרדות במשחק.

נושא מרתק וחשוב נוסף הוא – המניפולציה האנושית.
שאלת בסיס: "מה מזיק יותר, רשע או טיפשות?" הגדרת הבסיס שלי ל"נזק" - "יותר רוע ואי צדק בעולם"
בד"כ מניחים שאנשים "רעים" בעלי מוסר ירוד, כושר מניפולציה ויכולות אישיות גבוהות (למשל שכל וכריזמה)
הם ה"מזיקים" ביותר לאופי המוסרי הקולקטיבי של האנושות. אבל יש לפחות עוד שני סוגי אופי שגורמים לנזק –
הראשון הוא האדם הממוצע שאינו "רשע" מובהק, אין לו יכולות אישיות להשפעה על אחרים והוא אינו עוסק
ב"הטיית הכף" לכיוון העוול החברתי בעולם. תכונתו המזיקה העיקרית – שחייה תמיד עם הזרם. ההנחה המוטעית
ש"אם נלך עם הזרם בסוף נגיע למקום הנכון" גורמת בד"כ לכיבוי הקול הפנימי שלוחש לנו "זה לא נכון מוסרית"
ומיותר לומר שהשפעת המובילים המושחתים וה"רעים" על האנושות אינה אפשרית ללא ההמון שהולך עם הזרם.
הסוג השני הוא האדם שבבסיסו אופי מוסרי "טוב" (עם או בלי יכולות הובלה של אחרים) אבל חסר לו את התחכום
והאינטליגנציה הרגשית לתפוס שה"רשע" מוביל אותו לביצוע מעשה פסול (או בקיצור, מבחינה זו הוא "טיפש")
דוגמאות כאלו בעונה השנייה של הישרדות לא חסר (איגור, עידן, יואב, גיא, איתי)
בדוגמא קלאסית לנושא זה ביצע ה"רשע" של שבט "בארו" (אופיר) מניפולציה מתוחכמת על עידן, איגור ויואב
וגרם להם להדיח את מעיין שהייתה טהורה מכל זדון ותככים, תוך "שתילת" הרעיון במוחם כי מעיין היא התחמנית המניפולטיבית והמרשעת.
נושא מעניין ורלוונטי במיוחד לקיבוצניקים הוא ה"אופי הקבוצתי".
בהישרדות האופי הקבוצתי של כל שבט יריב בשלב הראשון ושל השבט המאוחד בשלב השני, נקבע בעיקר ע"י
המובילים ה"חזקים" של השבט, אבל גם מאוד מושפע מהמידע (השקרי והאמיתי) הקיים והמשתנה בשבט.
בעונה הראשונה נוצרו שני שבטים יריבים "קלאסיים" של שחור ולבן, טוב ורע. עקב השפעת מובילים חזקה ביותר
(דן ב"ג'יברו" ומושיקו ב"סבאנה") כל שבט התנהג והתבטא בהתאם בצורה קונפורמית לחלוטין.
בעונה השנייה קרה דבר שונה, בשני השבטים שלטו קואליציות של מובילים שהכתיבו את האופי והמהלכים וניפו
(הדיחו) את המתנגדים שהתנגדו או אפילו לא התחברו לקואליציה. גם החלטות קואליציה שגויות בעליל נכפו על כלל השבט (למשל ההחלטה לצמצם במנות מזון ב"בארו" עד לרמת חולשה בתחרויות)
גם כתבות הרקע על המתמודדים מרתקות. למשל השאלה האם אופי האדם ב"חיים הנורמאלים" משתנה ועד כמה במצב
של לחץ חברתי ורצון להתקדמות וניצחון אישי? איך הגיבה מעיין לאחר שנודע לה על "התרגיל המסריח" שעשה לה אופיר? כיצד הגיב עידן לאחר שנודע לו שהדיח וגם פגע עמוקות במעיין עקב מידע שקרי בו "הואכל"?
שווה לצפות, לקרוא ולנתח.

דוגמא שנייה: The Secret Millionaire
ה"מיליונר הסודי" הנה סידרת ריאליטי אנגלית מצליחה ביותר (רייטינג גבוה, בקרוב פתיחת גרסה אמריקאית)
בה עוזב מיליונר (לפעמים גם מולטי-מיליונר) את ביתו ועבודתו לעשרה ימים והולך לאזורים מוכי עוני
ותחת זהות שאולה של "פשוט העם" בודק ומחפש נזקקים אמיתיים (אנשים, ארגונים, פרויקטים) לתרומה כספית.
החיפוש מתנהל עם מצלמה תחת כיסוי מפוברק כזה ואחר (עושים כתבה על..) והמיליונר יוצר קשרים בלתי אמצעיים אמיתיים עם האוכלוסייה, כדי להחליט למי וכמה לתרום מכספו. ביום האחרון הוא מגלה להם את זהותו ונותן להם את התרומה (לפעמים צ'ק מיידי ולפעמים חשבון תמיכה חודשים לתקופה ארוכה) התגובות של הנזקקים בעת קבלת התרומה,
ההתלהבות והשינוי הנפשי שחלים במיליונר בעת הנתינה והמעקב ארוך הטווח על השפעת התרומה הם פשוט מדהימים
ואם לא יגרמו לכם לדמוע, זה יכול להיות רק בגלל שניתקו לכם את שק הדמעות בניתוח.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה